האבחון בדיקור נעשה באמצעות בדיקת דופק ולשון, במקביל לסימפטומים שהמטופל מציג ולאלו שניתן לראות ולאבחן.
הגוף מסמן בעיה במגוון צורות והשימוש בחושים עוזר להגיע לאבחנה מדויקת.
באבחון אני נסמכת לא רק על תלונות המטופל, גם על החושים, ונעזרת לא פעם בחוש המישוש, הראיה, השמיעה והריח, כדי להגיע לאבחנה.
חוש הראיה:
התבוננות על הגוף – על העמידה, על שפת הגוף, תווי הפנים, גוון הפנים, בציפורנים ובלשון.
הלשון – היא איבר סומטוטופי המשקף את מצב הגוף. התבוננות בצבע הלשון, הצורה והתנועה שלה מאפשרת להעריך את מצב האיברים, זרימת הצ׳י והדם בגוף, ואת מצבו הרגשי של המטופל
חוש השמיעה:
דיבור – אופן הדיבור ועוצמת הקול (חזק, חלש, צרוד, בכייני)
תוכן הדברים – הסימפטומים והאופן שמדווח עליהם.
חוש הריח:
פחות שכיח אך קיים במידה ויש ריח גוף, ניתן לאפיין ולאבחן דרכו.
חוש המישוש:
מישוש בטן – מישוש האברים הפנימיים בבטן ואבחון תקינותם בהתאם לגודלם ולשוני בצורה וברקמה.
מישוש גפיים – מישוש הערוצים והערכה של מצב זרימת הצ'י בהם, דרך שוני במצב העור והרקמה כמו מישוש נודולות, שקעים, בליטות, יובש בעור, המעידים על איכות זרימת הצ'י והדם בערוצים.
מישוש דופק – מישוש הפעימה תוך בחינת המקצב ואיכות הפעימה, ובהתאם לפוזיציות השונות הנמדדות, מאפשר להעריך את המצב התפקודי של האיברים בגוף, איכות זרימת הצ'י והדם והמצב הנפשי.
באבחון אני שמה לב לכל הפרמטרים שיתקבלו ומקבלת אינדיקציה למצב הצ'י, הדם, האיברים והמערכות בגוף, עושה הערכה ובהתאם לסימפטומים עליהם מדווח המטופל, בונה תכנית טיפול מתאימה ומדויקת.
חשוב לציין שהטיפול יתייחס לסימפטומים עליהם מדווח המטופל, אך יטפל בהם מתוך ראייה רחבה של שורש הבעיה, כדי לעזור לגוף להתגבר על החולי ולא רק להרגיע את הסימפטומים.
הסימפטום ברפואה הסינית הוא תמיד "קצה ענף" (הנגלה לעין) המעיד על "השורש" (הנסתר), אותו יש לחשוף ולטפל במקביל, בהתאם לאבחנה הסינית.
